אמנות לחדר ישיבות – איפה, כמה ובאיזה צבע?

מאמר שני בסדרת פוסטים פרי עטי, העוסקת באמנות ובהשתלבותה בחלל משרדי.

בחדר הישיבות נידונים נושאים חשובים: פגישות עם לקוחות, סגירת חוזים, קבלת החלטות ועוד.

בחלל חדר הישיבות בדרך כלל יהיה שולחן, רצוי אובאלי כדי שאנשים לא יסתירו זה את זה במהלך הדיונים. חלון, מסך להקרנות מצגת, מחשב או שניים, מקרן, ועוד ציוד אלקטרוני. יתכן גם לוח מחיק.

הקירות הפנויים לאמנות אינם רבים אך חשוב להשאיר לפחות קיר אחד לתמונות. חשוב שהציורים או הצילומים שייבחרו יהיו מפשטים או בנושאים שאין עליהם כל עוררין.

מה לא?

תמונות פרובוקטיביות, תמונות פוליטיות, או תמונות של אוכל.

מה כן?

נושאים יפים ונייטרלים כגון טבע או חפצים דוממים.

גם כאן, ככל שהתמונה תישא פחות פרטים כך עדיף, כדי למנוע הסחת דעת מהנושא שאותו אתם מעוניינים להציג או לסגור במהלך ישיבה.

שימו לב לשילוב הנכון הצבעוני מפתח הצבעים (עוד על מפתח הצבעים בפוסט נפרד):

צבעים קרים (כחול,ירוק וכו) יכולים “לקרר” אווירה עצבנית השורה בחדר, אך גם להרדים בישיבות ארוכות.

לעומתם צבעים “חמים” (אדום, כתום…) יכולים לשמח ולחמם אווירה אך גם לשלהב ואף להגביר חימה וכעס אם היו קיימים מלכתחילה.

יש אדריכלים המעצבים חדרי ישיבות כ”אקווריום” שקוף במרכז חלל המשרד. זה אכן משקף אווירת “שקיפות” ו”אין אצלנו סודות” אך יוצר אי נוחות קיצונית כשרוצים לסגור הסכמים או להמתיק סודות מקצועיים. לכן חדרי ישיבות כאלו חייבים להצטייד בוילונות אטומים שניתן יהיה לסגור בכל עת שיידרש.

מוזמנים כרגיל, לשאול ולהתייעץ בשמחה

ליאורה רוזנמן, אמנית, בעלת הבלוג לאמנות Art In Israel

בתמונה: יצירת האמנות שלי “טריפטיך עוף החול” מוצגת בחדר ישיבות